הולדתה של הרצאה

קראו כאן על התהליך כולו, מהרעיון דרך הביצוע ועד המוצר המוגמר
הולדתה של הרצאה
מזה שנים רבות אני מרצה במגוון מוסדות ובפני קהלי יעד מגוונים, ועניין התאמת ההרצאה לקהל המאזינים, כמו גם הכנת ההרצאה, הפך למיומנות חשובה, הכוללת שימוש במגוון "כלי עבודה". הקטע הבא מתאר את שלבי הכנת ההרצאה, מלידת הרעיון, דרך איסוף החומר ועריכתו, בחירת הצילומים והעבודה על המצגת, ועד תיוק הקובץ תחת מקומו הסופי בספריית ההרצאות שלי.

מאגר הרעיונות שלי

לא פעם קופץ במוחי רעיון לנושא המתאים להרצאה. זה קורה בלילה, לפני שאני נרדם, זה קורה בעת נהיגה, בזמן שטיפת כלים, במהלך הדרכה בטיול, תוך כדי קריאת כתבה בעיתון או במגזין, ואפילו, תאמינו או לא... תוך כדי הרצאה בנושא אחר לגמרי...
אז בשלב כלשהו התחלתי להעלות את הרעיונות על הכתב, ופתחתי לעצמי קובץ שכותרתו "רעיונות להרצאות". לצערי הרב, קצב הוספת הרעיונות החדשים לרשימה גבוה בהרבה מקצב השלמת ההרצאות החדשות, אבל חייב להודות שאיכשהו אפילו עלעול ברשימה ההולכת ומתארכת עושה לי טוב בלב.
עכשיו השאלה על איזה מן הרעיונות להתחיל לעבוד, ואיך בדיוק הופך רעיון גולמי למצגת מוכנה ? אז יש שיקולים שונים, שבינהם מידת האטרקטיביות של ההרצאה (כלומר עד כמה הרעיון 'מוכר'), ההשקעה המוערכת בהכנת ההרצאה, מידת העניין שלי וכמובן – תחושת הבטן...

שלבי העבודה

מכיוון שרובן המכריע של הרצאותיי מבוסס על חומר מצולם מקורי, השלב הראשון כולל בעיקר מעבר על מאגר הצילומים הפרטי וסינון ראשוני של התמונות שעשויות לשמש אותי להכנת ההרצאה. לאחר מכן אני עובר על כל התמונות (בד"כ תהיינה תמונות רבות מאותו אירוע או אתר, מטיולים שונים) ומתחיל לברור מהן את המתאימות ביותר. על פי הצורך אני משלים בתמונות מרשת האינטרנט: מדובר בד"כ בדיוקנאות של אנשים מן העבר (קולומבוס, צ'ה גווארה ואחרים) או מן ההווה, אך שאין באפשרותי לצלם מסיבה זו או אחרת (פידל קסטרו, אילן רמון ז"ל ואחרים). רשת האינטרנט גם מספקת מקור מצוין לתצלומי לווין, התורמים רבות להבנת השטח, וכן למפות ולתרשימים אחרים. אני מקפיד שכל עוד ניתן יהיו הצילומים שאני מציג שלי, שהרי (גם) עליהם גאוותי.

במקביל מתחיל שלב איסוף החומר: לעתים קרובות מדובר שוב במאגר החומר שאספתי לעצמי במהלך שנים רבות של עיסוק בהדרכה ובהרצאות. ברוב המקרים נדרשות השלמות ואז אני יושב על רשת האינטרנט, על ספרים ומגזינים, ודולה כל פרט רלוונטי. בסוף תהליך זה מתקבל קובץ מחשב ארוך שבו חומר רב, בד"כ הרבה יותר ממה שיופיע בסופו של דבר במצגת. עכשיו צריך לערוך הכל, לתמצת ולברור את החשוב ביותר, אבל גם את הפרטים המעניינים וה'סקסיים', שישולבו בהרצאה.
עכשיו ניגשים ליצור את רצף התמונות של המצגת, כך שיעבירו את הרעיון בצורה מקיפה עד כמה שניתן, אך גם מרתקת ומעניינת. בל נשכח שמעבר להעברת המסר, או ה'חומר הנלמד', המטרה היא לגרום למאזין ולצופה הנאה צרופה, קשב רציף ובקיצור – שייצא מרוצה... אני מאמין שהדרך הנכונה היא שילוב בין הדברים, והסוד לקבלת מתכון מנצח, הוא במינון!

רק לאחר השלמת המצגת אני ניגש לשלב העיצוב והעריכה. למרות שטרום העידן הדיגיטלי הייתי חסיד של צילום "כמות שהוא", קרי ללא שימוש באביזרים כמו מקטבים ומסננים למינהם, כיום יש בצילום הדיגיטלי עולם ומלואו של אפשרויות תצוגה ועריכה. אני מנצל את היכולות הטכנולוגיות של עולם המחשבים כדי לשפר מה שניתן, מתוך הבנה כי התמונה המקורית חייבת להיות מוצלחת, ואי אפשר להפוך תמונה גרועה לכזאת שתסחט קריאות התפעלות. כאן מגיע גם השלב בו אני מוסיף כיתוב, לפעמים תאריך או שם, בד"כ בקמצנות, מתוך רצון להשאיר לתמונות לדבר בעד עצמן. רבים נוטים להיסחף ולהביא מלל רב, המשעמם את הצופה, מלאה בפרטים וגרוע באופן התצוגה הויזואלי. לעתים ובהתאם לצורך אני מוסיף גם קטעי וידאו ו/או קטעים מוסיקליים, התורמים רבות גם לחוויה הויזואלית והקולית, גם לעולם התוכן מבחינה תרבותית, וגם לשמירה על הקשב בקרב הצופים והמאזינים.
כותרת מושכת על תמונה ששווה אלף מילים, תמונת סיום, והכל מוכן.

הניסיון הרב הביא אותי למצב בו המצגת הסופית כמעט ולא עוברת שינויים לאחר שהושלמה. עם זאת, לעתים אני חוזר עם כמה תובנות לאחר ההרצאות הראשונות ומבצע כמה שינויים קטנים כמו סדר התמונות, השמטת תמונה או פרט מתוך הכיתוב וכיוב'.
זהו. כך נולדת הרצאה חדשה. לעתים התהליך המתואר כאן מתגלגל במהירות ועובד 'לפי הספר', ואילו לא פעם קורה ש'הלידה קשה', והתהליך מתארך, מסתבך או מקבל תפניות. בסופו של דבר מה שחשוב הוא, שהמוצר הסופי יהיה נהיר לכל, מושך ומרתק, מסקרן, ובקיצור – שיעשה את העבודה. אך לא פחות חשוב: שיהיה שלי, ורק שלי. שאאמין בו ואדע להיות אני עצמי כשאני מסביר ומציג את שהכנתי. אנשים רבים שבאו להודות בסיום הרצאה ציינו את ההתלהבות שלי, ואמרו "מרגישים שאתה אוהב את מה שאתה עושה".