גן עדן עלי אדמות
נצא לאוגנדה כדי לבדוק האם גם בחלוף מאה שנים, אמרתו של וינסטון צ'רצ'יל עדיין נכונה. נתחקה אחר גורילות ההרים הנדירות, נבקר בטרמינל של אנטבה וננסה להבין את גחמותיו של אידי אמין.
מטרתי העיקרית בכניסה לאוגנדה מהגבול היבשתי עם קניה השכנה, היתה הביקור בשמורת בווינדי והצפייה בגורילות ההרים. לאחר הביקור, שזימן לי את אחת החוויות העוצמתיות ביותר בטיולי, המשכתי וגיליתי כי יש משהו באמרתו של צ'רצ'יל... כישראלי, חשוב היה לי לבקר בטרמינל הישן של אנטבה, שעמד נטוש ובינתיים כבר נהרס, ולעמוד במקום בו רוכזו חטופי טיסה 139 המפורסמת. אספר את סיפורו של המבצע שהכעיס את אידי אמין עד מאוד, וכמובן שנתעכב גם על דמותו המרתקת של "מלך סקוטלנד האחרון", שתפש את השלטון באוגנדה בהפיכה צבאית והחזיק בו במשך כשמונה שנים. אביא דוגמאות מעולם הטבע המגוון של אוגנדה, ואתעכב במיוחד על שני מיני קופי האדם החיים בה (עדיין): השימפנזה וגורילת ההרים. בשני המקרים מדובר בקופים גדולים, אך השונה בינהם גדול ומעניין. פרויקט השימור של גורילות ההרים הוא ניסיון נואש להציל מין זה מהכחדה, והוא ממומן בעיקר מהתיירים, המשלמים סכום גבוה של 500$ האחד, כדי לצפות בגורילות מקרוב. ממש ממש מקרוב... אז אם אתם רוצים לדעת איפה ישנים הקופים הענקים מדי לילה, או מה בדיוק אוכל שימפנזה, אתם מוזמנים!