עולם ללא קרחונים
אז כדור הארץ מתחמם או לא? בגללנו, או שאין לנו יד ורגל בעניין?
האם אנו צועדים במהירות לקראת עולם ללא קרחונים? האם תתממשנה בקרוב תחזיותיהם של המדענים באשר להתחממות כדור הארץ, ובעקבותיהן המסה נרחבת של הקרחונים, עליית מפלס הים והשלכות רבות נוספות על המערכות האקלוגיות הגלובליות?
למען האמת, הדעות בעניינים אלה חלוקות בין חוקרים מתחומים שונים, המנסים להעריך מה באמת יקרה בעתיד הקרוב, עקב פעילות אנושית המשנה את פני כוכב הלכת ארץ.
העובדה כי לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ שררו בו תקופות חמות וקרות לסירוגין מקובלת על עולם המדע. מחקרים רבים הנתמכים בממצאים מדעיים שונים מוכיחים זאת, ומספקים לנו מידע מדויק ומפורט באשר לטמפרטורה ששררה בעולמנו בכל תקופה ותקופה. מדובר בתהליכי התחממות והתקררות מחזוריים, שאירעו באופן טבעי וללא קשר למין האנושי, שאף לא היה קיים בחלק ניכר מהזמן המדובר (לפחות בזה לא יוכלו להאשים אותנו...).
גם כיום, כשהקשר בין התחממות כדור הארץ לפעילות האנושית המודרנית כמעט ודאי, עדיין יש מדענים, ובהם מהבולטים בעולם בתחומם, הטוענים כי מדובר בעוד תקופת התחממות טבעית, שהיתה מתרחשת עם המין האנושי או בלעדיו. נראה כי הויכוח הזה ילווה את עולם המדע עוד זמן רב.
על דבר אחד אין עוררין: כדור הארץ מתחמם, ובקצב מהיר. נראה שתהליכים רבים, שאירעו בהיסטוריה של כדור הארץ, מתרחשים בעת המודרני בקצב מהיר פי כמה: קצב עליית הטמפרטורה, קצב הכחדת המינים בטבע ועוד.
אם כך, כדאי להקדיש כמה מילים למין האנושי. לנו. מדובר במין שהיה חלק מהמערכת האקולוגית הטבעית במשך עשרות אלפי שנים לפחות, אם נתייחס רק לשלב ההתפשטות של האדם המודרני ברחבי העולם. עפ"י ההערכות המספריות, עלה מספר תושבי כדור הארץ במתינות רבה במהלך אלפי השנים האחרונות, אך בעת האחרונה חל שינוי דרסטי בקצב הגידול: במהלך כמאתיים השנים האחרונות עלתה אוכלוסיית כדור הארץ מכמיליארד תושבים לכמעט שבעה מיליארד תושבים. זוהי תופעה שאין לה אח ורע בעולם, והשאלה המתבקשת היא: מה קרה? מדוע התרחש הזינוק הגדול הזה דווקא בתקופה זו?
מכלול הגורמים שיספקו את התשובות לשינוי המשמעותי שחל בעולם קשור במהפיכה התעשייתית, שגרמה שינויים מרחיקי לכת בכל תחומי החיים. הטכנולוגיה, התחבורה, החקלאות, הרפואה, התשתיות הבסיסיות, כולם עברו שינוי עצום, שאיפשר למין האנושי להתקדם בצעדי ענק לקראת זמננו אנו. תוחלת החיים עלתה, תמותת התינוקות ירדה, תנאי התברואה השתפרו והנגישות לתשתיות הבסיסיות ביותר כגון חשמל, מים זורמים ושירותי רפואה בסיסיים הפכו לנחלת יותר ויותר אנשים.
רק במחצית השניה של המאה ה- 20 החל האדם להבין כי לתהליך שתואר לעיל יש מחיר סביבתי. אם בעבר היתה תחושה שהים יכול להכיל הכל, כי האוויר יכול לספוג הכל, היום ברור כי לכל דבר יש גבול, וכי עברנו אותו מזמן. כעת מסתבר כי לאטמוספירה נגרם נזק, ושיעורי ה- C02 הם הגבוהים שנמדדו אי פעם. שכבת האוזון נפגעה, ורעלים שונים מופיעים אפילו בטיפות הגשם. מי הנהרות והאגמים הזדהמו וגרמו לקריסת מערכות אקולוגיות מקומיות. תפוקת הדגה הצטמצמה באורח ניכר. כריתת יערות גרמה הפחתה בכמות החמצן הנפלט לאוויר ולסחף קרקעות שבעקבותיו שטפונות. הכחדת בעלי חיים הביאה לשגשוג מינים אחרים, ולפגיעה באיזון הטבעי שהוא כה חיוני לקיומנו.
שינויי האקלים להם אנו עדים בעשורים האחרונים כבר אינם בחזקת תחושה. "זקני צפת" אינם זוכרים מקרה כזה או אחר, פשוט בגלל שדומה לו לא התרחש מעולם. רק לאחרונה נפתח בקרח הארקטי מעבר ימי שמעולם לא היה ומאפשר מעבר לאניות במקום שהיה חסום בקרח מזה עידן ועידנים.
הקרחונים במקומות שונים בעולם מתנהגים באופן שונה, ולכן חלוקים החוקרים האם ניתן להסיק מהתנהגותם של הקרחונים שעוד נותרו בעולם, לגבי מצבם בעתיד. באופן כללי ניתן לומר, כי קרחוני אנטארקטיקה ומדף הקרח המקיף אותה מגלים יציבות יחסית, ואילו מרבית הקרחונים באיזור הארקטי נמסים ונסוגים בקצב מהיר. האם ייתכן שבעוד שהקרח אוזל במהירות בצפון, הוא נשמר, ואפילו מצטבר, סביב הקוטב הדרומי? האם יש קשר לפעילות אנושית (אפקט החממה, החור באוזון) או שמא זהו פועל יוצא של גורם כלשהו שנעלם מעינינו?
יש להודות בצנעה כי רב הנסתר על הגלוי, עדיין. אבל עם העובדות אין להתווכח: במקומות רבים בעולם נמדדה נסיגה בת עשרות ומאות מטרים בקו החזית של קרחונים ולעתים מדובר אף בקילומטרים. השטח המכוסה קרח עד באיזור הארקטי הצטמצם באורח דרסטי, וכיום מדווחים מדענים רבים כי התהליך מהיר בהרבה אף ממה שהעריכו הם עצמם בשנים האחרונות.
אז מה אפשר לעשות?
אל גור, לשעבר מועמד לנשיאות ארה"ב וכיום מפעילי הסביבה הבולטים בעולם, מסביר בהרצאותיו וממחיש בסרטו "אמת מטרידה", כי זה מכבר עברנו את השלב שבו כל אחד מאיתנו יכול להשפיע. כמובן שאין כוונה לעודדנו לבזבוז או להתעלמות ממוצרים 'ירוקים'. גור טוען כי אנו קרובים לנקודת האל חזור, וכי בשלב זה דרושה התגייסות בין לאומית כדי לנתח את הגורמים העיקריים לבעיה, ולהחליט איך להתמודד איתם ברמה המעשית. מדובר בחקיקה ברמה הלאומית, ובשיתוף פעולה בין לאומי כדי להביא לצמצום משמעותי בסך ההשפעה הגלובלית שגורם המין האנושי. למרות שהערכת לוח הזמנים בעניינים מורכבים שכאלה הינה בעייתית עד מאוד, בעת האחרונה נהוג לומר כי אנו נמצאים בעשור הקריטי, קרי: אם בעשור הקרוב לא נצליח לגרום להאטה דרסטית בתחומים השונים, תיגרם קטסטרופה אקולוגית, שהשלכותיה יבואו לידי ביטוי באקלים כדור הארץ, בהיקף ייצור המזון בעולם, במדבור מסיבי, באסונות טבע שונים ועוד.